לאחר מלחמת ששת הימים, החלו דיונים בצמרת צה"ל לגבי עתיד יהודה ושומרון ובקעת הירדן. ברור היה כי יש לעבות את "חומת המגן" על קו הגבול החדש, גדות הירדן. החלטה שהתקבלה בתחילת שנת 1968 היא הקמת היאחזות נח"ל בבקעת הירדן. 10 דברים שרציתם לדעת על היישובים מחולה ושדמות מחולה.

א.  מיד עם קבלת ההחלטה להקים היאחזות נח"ל בבקעת הירדן, נבחר אתר הנמצא על קו התפר בין עמק בית שאן ובקעת הירדן. בתאריך ז' שבט תשכ"ח ה-6 בפברואר 1968 (היום לפני 47) עלה גרעין דתי של "בני עקיבא" והקים את היאחזות "נחל סוכות". השם נלקח מהעיר סוכות שבמזרח לירדן והישוב המקראי סוכות במערב הירדן, המקום הקרוי בערבית חירבת אל סוכות , על גדות נהר הירדן הינה כיום מוצב צבאי.

ב.  הקמת ההיאחזות, הייתה בסודיות מוחלטת, שלא כנהוג, לא נערכו טקסי עליה לקרקע, ראש הממשלה וציוותו הציגו היישוב כפרויקט עיבוד קרקעות. היו אלה חברי גרעין נחשון (א וב) שהחליטו לחוג עלייתם על הקרקע במסיבת ט"ו בשבט, שמונה ימים אחר הגיעם למקום.

ג.  אזור ההיאחזות ידוע בשמו ה"חרדלה". יישובי עמק בית שאן, דתיים כחילונים, נחלצו לאמץ את ההיאחזות החדשה. אימוץ צמוד ועזרה רבה העניקו חברי "כפר הרא"ה" שבעמק חפר, בהבינם כי קם דור חדש של חלוצים שומרי מצוות שרואים את חשיבות יישוב הארץ .

ד.  כעבור כמה חודשים, בהגיע הקיץ, הוחלט להעביר את ההיאחזות למקום יישוב הקבע העתידי. ההיאחזות זזה כ2 ק"מ צפונית למקומה הראשון, מוקמה על ראש גבעה ונבחר שם היישוב לעתיד: "מחולה".

ה.  "מחולה" מנין?, כמובן שהשם נלקח המקרא. העיר המקראית "אבל מחולה" נזכרת בנביאים שלוש פעמים. לראשונה בספר שופטים (פרק ז' פסוק כ"ב) "ויתקעו שלש מאות השופרות וישם ה' את חרב איש ברעהו ובכל המחנה, וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת". בספר מלאכים א' (פרק ד' פסוק י"ב) "בענא בן אחילוד תענך ומגידו וכל בית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם". בספר מלאכים א'(פרק י"ט פסוק ט"ז)…ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך". ארכיאולוגים מזהים את אזור היישוב מחולה עפ"י שם תל סמוך בשמו הערבי "תל אל חילו", תל המזוהה כעיר המקראית אבל מחולה.

ו.  בחודש נובמבר 1969, בטקס צנוע, הוכרז על אזרוחה של ההיאחזות. בתחילת דרכו כיישוב אזרחי היה היישוב קיבוץ שיתופי. בתחילת דרכו מנה הקיבוץ שני זוגות נשואים. כל חתונה נוספת או לידת תינוק (הראשונה הייתה התינוקת תמר), היוו סיבה לחגיגה רבתי. בשנת 1971 הצטרפו ליישוב חברי גרעין גדול בשם "גרעין גדיל". חפירת הבאר הראשונה ביישוב אפשרה הגדלת השטחים החקלאים, החל גידול גזר, מלפפונים ומילונים בעיקר למטרת יצוא. הוקם לול  וכן מוסך.

ז.  היישוב הקיבוצי שינה את אופיו השיתופי והפך למושב (1978). הייתה זאת תופעה "מוזרה" בחיי היישוב הצעיר, מחצית חבריו חיו בצורה של מושב שיתופי והמחצית השניה כמושב עובדים. כעבור שש שנים התפצלו הקבוצות, החברים שדגלו בצורת החיים של מושב שיתופי, הקימו יישוב חדש בסמיכות מקום וראו לי "שדמות מחולה".

ח.  מחולה נושאת כיום אופי כפרי –קהילתי-דתי לאומי. המוטיב המנחה את כל החברים הינו חיי "תורה ועבודה". היישוב מונה כ110 משפחות, למעלה מ-450 נפשות. רוב המשפחות מתפרנסות ממקצועות חופשיים. כ30 משפחות מאוגדות באגודה חקלאית. אלה העוסקים בחקלאות, מפנים את רוב התוצרת לייצוא. מושקע מאמץ גדול בנושא חינוך הילדים. גני ילדים ומעונות ממוקמים בתוך היישוב, ילדי בית הספר לומדים בביה"ס האזורי "שקד" בקיבוץ הדתי שדה אליהו. יש הלומדים בתלמוד תורה, בישיבה או באולפן לבנות בעיר בית שאן.

ט.  "שדמות מחולה" קלטה לאחר היווסדה כמה גרעינים תורניים, שהיוו הכח המניע לצמיחה ולפיתוח. היישוב מונה למעלה מ100 משפחות, כ600 נפשות. אחת מההחלטות הייחודיות בישוב הייתה ההחלטה להקים במקום "ישיבת הסדר". רבים מחברי שדמות מחולה עוסקים בחינוך, חלקם עובדים בחקלאות. ביישוב הוקמה רפת (למעלה מ5 מיליון ליטר חלב בשנה) מכון חליבה משוכלל, דיר כבשים ועזים, קיים ענף גידולי שדה ומטעים (פרדס, תמרים ועוד). ביישוב שירותים מיוחדים המהווים מקור פרנסה כדוגמת: שירותי קייטרינג, הנהלת חשבונות, אירוח כפרי ועוד.

י.  סיפורה של האיחזות נח"ל קטנה, באזור בו תנאי האקלים אינם מן הקלים. לאחר 47 שנים מאז תקעו יתד, מתפתחים שני יישובים של ציבור שומרי מצוות, שנושאי קיום מצוות, בוודאי מצוות יישוב הארץ, מהווים נר לרגלם. מה נברכם ביום חגם? יברככם הקב"ה בהמשך הצלחה וירבו כמותכם בישראל.